רגעים יוצאי דופן בחתונות 

במירוץ הקדחתני של החיים, אמרתי לעצמי שאני חייב סוף כל סוף לשבת לרגע ולהתפנות לסיכום קצר של רגעים יוצאי דופן מתוך למעלה מ- 17 שנים רצופות של תיקלוט במעל אלף חתונות, כמעט בכל מקום אפשרי ולכל סוג של קהל במדינתינו הקומפקטית.

אם אשתי הופתעה לאחר שקראה זאת לראשונה, אז נראה לי שזה הולך להיות מעניין גם לכם.

ת ה נ ו...

האירוע הארוך ביותר

זאת הייתה חתונת שישי צהריים שהחלה ב- 11:30 בבוקר. בשש בערב ראיתי שזה די גמור אז שמתי שיר סיום לחיבוק קבוצתי. בסיום השיר קלטתי שבעצם יש עוד המון אנשים על הרחבה אז במקום לסגור ולשלוח את כולם הביתה, ניגנתי משהו מקפיץ והדלקתי את הכל שוב לעוד שש שעות רצופות של ריקודים עד 12 בלילה.  המלצרים לא האמינו שזה קורה להם, הם כבר ראו את הבית מתקרב לכן הם רצו לעשות לי "שמיכה", מרוב שזה לא נגמר...

לא יאמן, חתונה של מעל 12 שעות.

די ג'יי מתקלט תמיד בעמידה, אז רק לשם השוואה תחשבו שאתם נוסעים מת"א לאילת כל הדרך בעמידה ואז חוזרים ואז שוב נוסעים. אאאאאארוווווווך! רק שבזכות האווירה המדהימה זה ממש לא הורגש, מזל!!!

בסוף החתונה הברמנים ניגשו אלי ואמרו לי שיותר לעולם לא ירצו לעבוד איתי, אך מצד שני ישמחו אם אנגן בחתונות של כל החברים שלהם (מילה במילה).

החתונה המלחיצה ביותר מבחינת אתגר תקלוט

היו לי המון אתגרים עם קהלים מסוגים לגמרי שונים כגון יוצאי העדה התימנית ואשכנזים רומנים ברחבה אשר התערבבו להם (מדליק, שחורים ולבנים ברחבה אחת). אבל אירוע ספציפי שדי נחרט בזיכרוני היה בחתונה של זוג עם מעט מאוד חבר'ה צעירים, לא יותר מ- 15, כך שרוב האורחים היו מבוגרים ואנשי משרד החינוך. בקיצור חתונה כבדה מאוד מבחינת פוטנציאל רוקדים.

רגע לפני שבאתי להתחיל את המסיבה, הצלם סטילס שקלט את האווירה הכללית ואת הרכב האוכלוסייה המאתגר, ניגש אלי ואמר לי בדרמטיות "תומר זה המבחן האמיתי שלך!" כאילו שאם לא הייתי מספיק במתח אז הנה אני מקבל גם "עידוד".

אני לא אפרט איזה קסמים היה עלי להפעיל כדי שבכל זאת הערב יצליח, אבל ממצב של אין סיכוי להחזיק את הקהל אחרי 11 בלילה וללכת הביתה בבושת פנים, הגעתי למצב שהרחבה הייתה מפוצצת ושמחה כל האירוע וסגרתי את המוסיקה סמוך ל-1 בלילה. כמובן שזה היה אחלה הישג והקלה מאוד גדולה עבורי.

הדבר הכי הזוי הוא, שמרוב שזה היה מוצלח, שנה וחצי לאחר מכן אני מקבל טלפון מהכלה בחתונה ההיא, שביקשה שאבוא לנגן לה שוב בחתונה השנייה שלה!!! אז באתי. אופס הנה הסטרס חוזר!

נ.ב עברו כבר בערך ארבע שנים מהחתונה שלה, אז אני מניח שהכל שם בסדר בסיבוב השני ;-)

האירוע הכי הזוי

טוב, זה באמת מטורף! הייתי לצערי עד לחופה שבה אבא של החתן קיבל אירוע מוחי, אלוהים ישמור!!! נאלצו לפנות אותו לכר הדשא לטיפול.

הקהל היה פשוט בשוק! מדהים שלמרות זאת הטקס המשיך. והנה לא עוברות להן 5 דקות ואז האימא מתעלפת בחופה. כאילו שאם כבר חשבנו שראינו הכול, אז זהו, ממש לא! גם אותה פינו. ממש מסדר פצועים. מה אתם יודעים הטקס בכל זאת המשיך על אף כל הדרמות. מסתבר ששום דבר לא יעצור  חופה יהודית בהתהוות. נראה שאם משהו היה קורה חס וחלילה לחתן, היו לוקחים מישהו מהקהל על תקן מחליף וממשיכים ;-))

אני זוכר שכשהחתן אמר "אם אשכחך..." לפני שבירת הכוס, ברקע כבר היו סירנות של אמבולנס שבא לפנות את הוריו . מאוד לא נעים בלשון המעטה!

מיד לאחר החופה תוכנן להיות ריקוד הסלואו של הזוג אבל הם היו כל כך בהלם ולכן שאלו אותי מאחורי הקלעים מה עושים עכשיו? עניתי להם שההורים שלהם בטח ישמחו אם למרות הכל הם ישמחו. הם הנהנו עם הראש בהסכמה (הם לא ממש היו מסוגלים לדבר) ונכנסו מיד למרכז הרחבה אל הריקוד  שלהם.

כל הקהל ללא יוצא מן הכלל פשוט מחא להם כפיים בהתלהבות. זה היה רגע כל כך מרגש, שפשוט אי אפשר לשכוח. מיד בסיום הריקוד החלו הריקודים הקצביים והיה מאוד שמח!

מי שתהה לרגע לגבי ההורים, אז האימא שהתעלפה לגמרי חזרה לעצמה ורקדה בחתונה והאבא התאושש בבית חולים. אם אני זוכר נכון, עדכנו אותי בסוף האירוע שהראו לו שם צילום של החתונה.

ואם כבר מזכירים חופות...

אתם יודעים , להתחתן בטבע זה תמיד מקסים, בזכות העובדה שזה נראה לא מאולץ ויותר טבעי, אבל עלול להיות לזה גם חסרונות כמו במקרה הבא:

טקס החופה החל והכלה שלנו לא הייתה רגועה בכל מהלך הטקס, אבל לא מהסיבות הרגילות, או מסיבה שמישהו בכלל היה חושד בה. מסתבר שהיא עמדה במהלך כל החופה, בדיוק מעל נחיל נמלים רציני ואתם יכולים לדמיין מה הלך שם (תרתי משמע). כל מהלך הטקס, הנמלים טיפסו לה לתוך השמלה. אני יודע, זה נשמע כמו סצינה מתוך סרט אימה!

מסתבר שמדובר בכלה מאוד מיוחדת, כי היא פשוט הצליחה לשמור על קור רוח ואיפוק מדהים. רק שסוף כל סוף נגמר הטקס, היא עדכנה את הקרובים במה שמתחולל אצלה והם עזרו לה להעיף את כל הנמלים מהשמלה במשך כרבע שעה. אלוהים ישמור! שאר האירוע עבר לגמרי חלק, מבלי חברי פארק היורה.

בקשה מוזרה שקיבלתי מזוג

לזוג הבא שלי כנראה די נמאס מכל החתונות השטנציות במדינה, אחרת אי אפשר להבין איך היה להם את הביצים לבקש ממני להעביר את כל האירוע שלהם בלי אף להיט!

זה הרי ידוע שחתונה ממוצעת מתבססת על המון להיטים וגם אם בשלב כלשהו הזוג והקהל פתוחים לכיוונים אלטרנטיביים, אז עוברים אילהם בהדרגה כשהקהל המבוגר יותר הולך. במקרה הזה זה היה אחרת.

קצת לפני תחילת קבלת הפנים ניגשתי אל הזוג והצעתי להם שאם חס וחלילה זה לא יעבוד, אז שיאפשרו לי לנגן מה שנחוץ, כדי שהם לא ימצאו את עצמם לגמרי לבד ברחבת הריקודים.

מה אני אגיד לכם? באמת הצלחתי להחזיק איכשהו את הקהל כפי שהזוג רצה, בלי אף להיט טיפוסי עד שעה מאוחרת יחסית 1:30 בלילה, למרות שזאת הייתה חתונה קטנה עם כ- 150 מוזמנים.

הזוג כמובן היו מאוד מבסוטים שהשאיפות שלהם התממשו על הצד הטוב ביותר.

הלוקיישן המיוחד ביותר שניגנתי בו

ללא ספק, חתונה במצדה!!!

הזוג שכר חברת הפקה שעשתה שם עבודה יוצאת מגדר הרגיל. כל ההרים נצבעו באורות שונים. בנו שם רחבה ענקית. את העמדה שלי ואותי מיקמו על איזה הר מעל הרחבה. כך שממש באמצע שום מקום הפכו את הטבע לגן אירועים מדהים, יותר מכל מקום אחר שאנחנו מכירים! היופי של הטבע תחת כיפת השמים כשמעל רק הכוכבים, נתן חוויה מאוד מאוד מיוחדת.

החתונה הקטנה ביותר

טוב הסיפור הזה מאוד לא שמח, בלשון המעטה.

הזוג הזמין בערך מאתיים איש, אבל הקהל פשוט לא הגיע. היו שם לא יותר מעשרה אורחים ואני ממש לא מגזים.

הכלה בכתה (איך אפשר שלא) וכדי לשמח קצת את הזוג, הצוות שלי ואני, הצלמים והמלצרים ועוד נספחים למינהם, נכנסו לרחבה כדי לרקוד. פשוט מחריד, אין לי מילה אחרת. אני לא מאחל זאת לאף אחד! אין שום דבר טוב בסיפור הזה.

מה הסיבה שזה קרה? יש לי רק השערות. לפי מה שהבנתי החתן בעברו היה נרקומן, אז כנראה שלא היו לו ממש קשרים חברתיים טובים גם עם משפחתו...

אני זוכר שבסיום האירוע, עטו על החתן הנותני שירותים שלהם כדי לגבות את יתרת שכרם. היה ברור להם שרק מי שיגש ראשון יזכה לראות כמה שקלים. אני מצידי לא הייתי "זריז" כל כך, השקפתי על הנעשה מהצד וויתרתי בשמחה על החלק שלי.

הכלה המיוחדת ביותר

אקדים ואומר שהיו לי המון כלות פשוט מקסימות, אבל מבחינת ייחודיות ומקוריות הייתה אחת שלא אשכח לעולם! ולראיה עברו כבר מאז בערך 15 שנים ואני עדיין זוכר במדויק איך היא נראתה, למרות שלא ראיתי אותה מאז. היו לה מימדים של דוגמנית ולכן כנראה זאת הייתה הסיבה שהיא יכלה להרשות לעצמה לשבור מוסכמות וללכת עם שמלת כלה לבנה לגמרי, חוץ מהמחוך שהיה בצבע שחור.

צריך הרבה מאוד אומץ בשביל זה, כי זאת עובדה שכבר ניגנתי באין ספור חתונות מאז, אבל היא היחידה שממש שברה את הסטנדרט של שמלת כלה בצבע אחיד ועשתה זאת עם המון חן.

קונספט חתונה מיוחד

מדובר בזוג ישראלים שחי כמה שנים באוסטרליה ובאו להתחתן בארץ.

לטובת העניין הם ערכו חופה בצהרי יום שישי בקיץ, עם חוג מצומצם של משפחה וחברים, בבית כנסת בת"א ואת כל יתר החברים שלהם הם הזמינו לווילה מפוארת ששכרו מאחה"צ של אותו היום אל תוך הלילה.

האווירה הייתה "קשה" במיוחד. כולם היו עם בגדי ים והחברים היו צריכים לבחור האם ללכת לבריכה, לג'קוזי, לסנוקר או לפינג פוינג. אמרתי "קשה" לא? אחרי שהם מיצו את השעשועים התחילה מסיבת ריקודים מטורפת כשמדי פעם מישהו אחר נזרק לבריכה.

בסופו של דבר, מי שעצר את המסיבה היה הבעלים של הווילה שלא נכח במקום אבל קיבל טלפונים זועמים מהשכנים בסביבה שהרעש מהמוסיקה הפריע להם. (אגב זוכרים את הקליפ של סנדרסון לשיר "הדודה והדוד?)  נ.ב זה היה כבר בשעה די מאוחרת ולכן זה לא פגע בשום צורה בשמח והמסיבה עצמה די מוצתה.

נ.ב מקורות יודעי דבר דיווחו שזאת הייתה המסיבה האחרונה בווילה הזאת (מעניין למה?!) שידעה לארח במשך שנתיים רצופות גם קהל של סלבז (השמות חסויים במערכת).

שיר החופה הכי מיוחד

היו המון שירים מיוחדים אבל היה משהו אחד משעשע שהצעתי לזוג שעבור שניהם החתונה הייתה "סיבוב שני".

זה היה Hoops I did it again של בריטני ספירס. הם היו קלילים מאוד וקפצו על הרעיון.

לאחר החופה היו כאלה שניגשו אלי לעמדה ושאלו אותי אם השיר הזה מנוגן במכוון. השתדלתי לא לענות להם בציניות

ורק חייכתי. כאילו דהההה!

חתונה בהפתעה!!!

טוב, זה באמת מדהים, אין דברים כאלה! אף אחד מהאורחים באירוע שהתקיים במוצ"ש, לא ידע שהוא בעצם לא רק הוזמן לסתם מסיבת יום הולדת, עד שכבוד הרב אברהם בורג – יו"ר הכנסת לשעבר וידיד הזוג, אמר במיקרופון לנוכחים, שהמארחים החליטו לאחד שמחה בשמחה ובעוד כ- 10 דקות יתחיל טקס החופה שלהם.

ההלם בקהל הפך תוך דקה לקריאות שמחה אדירות תוך כדי שכולם שואלים אחד את השני "אתה ידעת?" אז זהו שאף אחד כאמור לא ידע, לא ההורים וגם לא אף אחד מבני המשפחה ואפילו לא אני (הדי ג'יי) חוץ מהבן של החתן, חייל בסדיר שמאחר ולא הייתה ברירה, נאלצו לגלות לו על מנת שמפקדיו יסכימו לשחרר אותו בזמן שכל חבריו למחלקה מרותקים לבסיס.

נכון שהזוג הפסיד מתנות חתונה ובמקום זאת קיבלו מתנות יום הולדת, אבל מצד שני הם הרוויחו את זה שאף אחד לעולם לא ישכח את החתונה שלהם.

על הגאוניות שבמקוריות מגיע להם כל הכבוד ועל החשאיות, ישר לשב"כ!!!

שיא החוצפה!!!

לפעמים מכלילים ואומרים שישראלים הם חאפרים, כאלה שאומרים שיהיה בסדר מתוך זלזול וחוסר אחריות ואז ברגע האמת הכל קורס. המקרה הבא הוא דוגמה מצוינת לכך שלפעמים זה באמת נכון.

הגעתי קצת לפני תחילת קבלת הפנים של זוג שבחר להתחתן בהרצליה והדבר הראשון שהטכנאי סאונד שלי שתמיד מגיע מוקדם כדי להרכיב את כל הציוד, אומר לי, זה שהמקום החליט לשים במרכז רחבת הריקודים, שולחנות לאורחים, כי נאמר לו שלא מתוכנן ריקודים באירוע.

עדכנתי אותו שזה ממש לא נכון ובהחלט יש ריקודים ושיפנו את השולחנות מיד. לא אלאה ביותר מדי מילים, אבל אפילו החתן לא הצליח לשכנע את מנהל המקום שהיה עסוק בלהראות לזוג אחר את האולם, להעיף מהרחבה את כל השולחנות.

אותו מנהל אירוע ה"יצירתי" הציע שנשתמש באיזור אחר באולם לטובת הריקודים וששם לא היתה מערכת סאונד הולמת למסיבה. הרמקולים שכן היו שם, היו דקים, תלויים על הקירות ובכלל נועדו למוסיקת אווירה ולא למסיבה.

מאחר והזמן כבר מאוד דחק וקבלת הפנים החלה, לא נשאר ממש זמן לבדוק את טיב ההגברה החלופית שהוא הציע וברגע האמת כשבאתי להתחיל את הריקודים, גיליתי לתדהמתי שהרמקולים האלה שרופים ומחרחרים לגמרי.

דמיינו שהזוג ברחבה עם כל האורחים שלהם והסאונד כל כך גרוע שלא ניתן בכלל לזהות מה מנוגן, ממש על הפנים!!!

הייתי כל כך חסר אונים שצרחתי מיד לטכנאי שלי שיקח מהר את המוניטור שלי (רמקול קטן יחסית שנועד רק לדי ג'יי) ויסובב אותו לעבר הקהל וכך העברתי את כל החתונה. תשאלו כל די ג'יי והם יגידו לכם שזה הזוי לחלוטין!

הייתי אומר שאין דברים כאלה!!! אבל מסתבר שיש.

יום למחרת שלחתי מייל זועם לחברת ההפקה שהפנת אלי את האירוע הזה ובו אני מעדכן אותם על הפרטים.

בסופו של דבר איכשהו הייתה לזוג אחלה חתונה שמחה, אבל בטח לא בזכותם.

נשבעתי שלעולם אני לא חוזר למקום הזה, אבל המקום נרכש ע"י בעלים אחרים שעשה שם רענון עובדים מקיף ואני יכול להגיד שלאחרונה הייתי שם שוב והיה ממש אחלה. הסאונד והתאורה היו מעולים והיה כיף לעבוד וזאת הסיבה שאני מרגיש עכשיו בנוח גם לפרגן להם. למקום קוראים ווגה.

 ______________________________________

דיברנו כאן על המון רגעים יוצאי דופן. במאזן האימה של הפתעות שליליות לעומת חיוביות, אני יכול לומר שהיו לי חתונות ממש מדליקות, די בזכות העובדה שהתברכתי בזוגות יוצאים מגדר הרגיל וכמו כן הקהל שלהם. אומרים "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה", אז היו לי עד עכשיו אחלה זוגות עם אחלה משפחות וחברים! בהקשר הזה אני יכול לומר שאי אפשר לעשות משהו לאורך כל כך הרבה שנים מבלי שתהיה מעורבת בזה הנאה אמיתית ולקהל שלי היה ויש חלק משמעותי בכך!!!

לסיום איך שלא הופכים את הנושא הזה, יש המון הכנות שכרוכות בהפקת חתונה ולפעמים זה עלול להיות מתיש, מלחיץ ומעצבן. אתם מגיעים לחתונה שלכם ומגלים פתאום שלא הכל בדיוק כמו שתכננתם או שראיתם בדימיונכם.

ג'ון לנון המנוח שר באחד משיריו: "החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות".  אז כטיפ קטן לזוגות שבדרך, בבקשה על דבר אחד אל תתפשרו בשום פנים ואופן ולמרות הכל, וזה ליהנות בחתונתכם!!!

שלכם באהבה,

די ג'יי תומר ורד מנכ"ל – Freemusic djs